ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור בעניין חבות ע"פ שטר

לפני מונח ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בת"א-יפו (כב' השופט אטיאס) מיום 22.11.2007 במסגרתו נדחתה תביעת המערער לחיובו של המשיב מתוקף ערבותו לחיוב (ת"א 41910/05).

רקע עובדתי ופסק הדין

1.         המערער בעל זכות שכירות בחנות.

2.         ביום 5.2.2003 נחתם בין המערער לבין חברת ברכת מזון 2003 בע"מ (להלן - החברה) הסכם לפיו מכר המערער את זכות השכירות, בהסכמת המשכירה, והציוד בחנות בתמורה לשקלים חדשים השווים לסכום של 99,000 $ לפי השער היציג (להלן - ההסכם).

3.         אלחרר פרונסי (להלן - פרונסי) כמנהלה של החברה חתם על ההסכם בשמה. נוסף על חתימת שמו הוספה החותמת של החברה.

4.         סעיף 5.3.3 להסכם קובע כי על החברה לשלם למערער, וכחלק מן התמורה, סך של 44,000$ ב-23 תשלומים, באמצעות צ'קים.

5.         סעיף 9 להסכם קובע כי על החברה להפקיד במעמד החתימה על ההסכם 24 שטרי חוב: 23 להבטחת התשלומים החודשיים דלעיל, ואחד להבטחת תשלום פיצוי מוסכם (להלן - שטרי החוב).

שטרי החוב נכתבו ונתחמו באותו היום. כשבמקום של עושה השטר מופיעה חתימתו של פרונסי וללא שמצויין לידה כי הינו פועל בשמה של החברה, וללא שצורפה לחתימתו חותמתה של החברה.

המשיב חתם על שטרי החוב כערב.

6.         שטרי החוב (בסכום כולל של 186,132 ש"ח (קרן)) הוגשו לביצוע בהוצאה לפועל (5.1.2005). המשיב הגיש התנגדות (10.2.2005) וניתנה לו רשות להגן (3.8.2005).

7.         בקשת הביצוע הפכה לכתב תביעה. המערער הגיש בקשה לתקן את כתב התביעה באופן שיתווסף לה סעיף 1א אשר זה נוסחו:

" שטרי החוב נחתמו ע"י ברכת המזון בע"מ (להלן: "החברה"), כאשר מי שחתם עליהם בשמה ומטעמה של החברה הוא אלחרר פרונסי (הגם שלא הטביע את חותמת החברה) ואלחר פרונסי וצור אלון ערבו בחתימתם על גבי השטר לפרעון חובות החברה".

8.         בית משפט קמא (כב' השופט מ' יפרח) נעתר לבקשה בקובעו (27.2.2006):

" ...השאלה המרכזית היא מה מעמד חתימתו של פרונסי האם חתימתו גרידא או שמא חתימתו היא בשם החברה בלא להטביע את חותמה. ההכרעה בשאלה זו היא הכרעה לא רק בשאלה משפטית אלא אף בשאלת עובדה (כוונת הצדדים בעת יצירת החיוב). לפיכך אני נעתר לבקשה...".

9.         בית משפט קמא קבע כי עילת התביעה הינה שטרית. באשר לשאלה מי עשה את שטרי החוב, קבע בית משפט קמא כי את שטרות החוב עשה פרונסי בשמו ולא בשמה החברה. מאחר שכך הואיל ועילת התביעה כנגד המשיב הייתה משום ערבותו לשטרי החוב של החברה, הרי שהמערער לא הצליח להוכיח את עילתו כנגד המשיב, ויש לדחות את התובענה.

טענות הצדדים

10.        המערער מעלה טענות לרוב שעיקרן:

(1) העדרה של חותמת החברה אינה הופכת את השטר לשטר אישי; לאור העובדה כי פרונסי חתום כערב על השטר, לא ניתן לומר כי הוא גם עושה השטר, הואיל ואין היגיון כי הוא יערוב לעצמו.

(2) טעה בית המשפט כאשר התעלם מכך שטענת המשיב מהווה "הודאה והדחה" המעבירה את נטל השכנוע על שכמו. טוען המערער כי המשיב הודה במהלך הדיון בהתנגדות כי הוא התכוון לערוב לחברה. בנסיבות אלה היה על בית המשפט לקבוע כי הוכח שהשטרות הם של החברה, וכן כי נטל ההוכחה עובר למשיב.